<h1>סמ"ק מצוריך סימן רע"ב</h1>
<h2>דף קיא:</h2>
שלא לעשות מדה גדולה וקטנה כדכתיב (דברים כ"ה) לא יהיה לך בכיסך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אמרינן פרק המוכר הספינה (ב"ב דף פ"ט) אסור לעשות אף מדה של עביט מי רגלים אע"פ שאינו לוקח ומוכר בה שמא יבא מי שאינו יודע שהיא חסירה וימכור בהא). ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה. אחד הנושא ונותן עם ישראל או עם הגוי עובד ע"ז או מודד או שוקל בחסר עובר בלא תעשה וחייב להחזיר. וכן אסור להטעות את הגוי בחשבון אלא ידקדק עמו שנאמר (ויקרא כ"ה) וחשב עם קונהו ואע"פ שהוא כבוש תחת ידך ק"ו לגוי שאינו כבוש תחת ידיך והרי כלל הכתוב כי תועבת ה' אלוקיך כל עושה אלה כל עושה עול (דברים כ"ה). אפילו לדברי האומר בפרק המקבל (ב"מ דף קי"א) שגזל הגוי מותר זהו הגוי שצערו לישראל ואף בזו אין הלכה כמותו אבל בחנם אף הוא מודה שאסור לגזול לגוי והקפידה תורה על הגזל של רשעים כמו שנאמר (בראשית ו') ותמלא הארץ חמס, וגם אני ראיתי בתוספתא דבבא קמא (פ"י ה"ח) הגוזל לגוי חייב להחזיר לו וחמור גזל הגוי מגזל של ישראל מפני חילול השםב). א) היו המדות והמשקלות של בני העיר חתומות בחותם ידוע וזו המדה והמשקל בלא חותם הרי זה מותר להשתמש לשאר תשמישי הבית, לס"ג (מ"ע ס"ח ול"ת סי' קנ"ב). ב)0בשם ר"י מקורביל שאסור ללבוש משכונות של גוים כי אם עבור פקוח נפש שאין לו מלבוש משלו מפני שהוא [גונב] דעת הגוי שאם היה יודע לא היה מביאו אבל ללבוש אחד לשלושים יום מותר מפני שהוא משביחו, עכ"ל תו'.
